לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
פרק ראשון: מי הוא זה ואי זה הוא דון קישוט הלמנשי?
איש היה בעיר קטנה בגליל למנשא, קיכדה שמו, מזרע האצילים, אחד מאלה אשר כידון עתיק ימים להם ומגן ישן נושן וסוסה כושלת ברך עם זרזיר מתנים. והאיש כבן־חמשים שנה, גבה קומה ודק בשר, ואשה ובנים אין לו. וישב האיש בנחלתו הקטנה, הוא ושלש נפשותיו עמו: אשה סוכנת בית כבת ארבעים, נערה יתומה אסופת חוץ, קרובה לו, כבת עשרים, ועבד אחד זקן, העושה כל־מלאכה בבית ובשדה. ויכלכל קיכדה את־ביתו מתבואת נחלתו במסכנות, ויהי לו לחם לאכל ובגד ללבש. והשכים קיכדה יום יום בבקר ויצא השדה לצוד ציד, ואת כל־זמנו הפנוי היה נותן למקרא ולהגיון בספרים. וישתקע כל־הימים בספרי בדים וירב להגות בספורי נפלאות, אשר כתבו הסופרים בימים ההם על־דבר הליכות אבירי הפרשים ועלילותיהם בימי קדם. ויאמן קיכדה בתמתו לכל־דברי הנפלאות, חזון רוח הסופרים, וילך לבו אחריהם ונפשו דבקה בהם מאד. וינח בגלל הקריאה את־כל־מלאכתו, ויטש גם־את־הציד אשר אהב, ולא פנה בלתי אם־אל־הספרים וחזיונותיהם. וימכר מנחלתו חלקה חלקה ובכסף מכרן הרבה לו ספרים ויוסף לשגות בהם כל־הימים. וגם בלילה לא שכב לבו, כי הגה הגה בכל־פעלי הגבורים, ויקנא בהם ובגבורותיהם, ויתאו להיות כמוהם ולהדמות אליהם בגבורה ובעז רוח, בתהלת נצחון ובשם עולם, בפה ממלל רמות ובתפארת מליצה.