לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
ויהי כי־הרבה לשגות בספרים ההם ובתעתועיהם, ויתע לבבו ודעתו התבלעה; וילמד את־לשונו גם־הוא להרבות להג ולדבר גבוהה גבוהה, כאחד האבירים המדמים, ובאחרונה נתקעה מחשבה בלבו, להעשות אף הוא ל"אביר משוטט" רב־פעלים וגדל־עליליה, ועבר בארץ לארכה ולרחבה, ועשה מלחמות, ופעל גבורות והצמיח ישועות גדולות. עם־ענקים יאבק ויכל להם ואת־האימים ידבר תחתיו. והעביר זדים כליל מן־הארץ, והשמיד כל־רשעי עולם מתחת שמי אלהים. נפלאות כאלה וכאלה תחולל ימינו ועשה לו שם עולם לא יכרת. והיה שם קיכדה לגאון ולתפארת לארצו ולתהלה לעיר מולדתו. ומי יודע אולי תושיע לו זרועו גם לעלות לגדלה, והיה למלך אדיר באחת מארצות הפלאות וגויים עצומים למשמעתו יסורו. ביום ההוא וחשף קיכדה את־כל־זרע עזו וימין צדקו, ותקן את־כל־העולם לפי רוחו, ונטע משפט אמת בארץ וצדקה לכסא תשב.
ויש אשר התנשא בלבו לאמר: הנה אני אגדילה עוד את מעשי מכל אבירי עולם, והייתי כאריאל וכאביר האבירים, והשארתי את־שמי לברכה בקרב הארץ, וזכרי יעמד לדור דורים.
ובאחד הימים קם קיכדה להפיק את־זממו, ויוצא את כלי־נשקו הישנים מאשר הם שם, ויעבר חלאתם מעליהם, ויצחצחם, וימרקם עד־היות להם ברק. וירא את־הקובע והנה אין תחתית לו ויעש אותה לוחות ניר עבה, ויעמל בה שבוע תמים. וככלותו לתקן, ויאמר לנסות את־התחתית אם חזקה היא ויך עליה בכידונו, ותשבר כרגע, ויאבד לריק כל־עמלו.