לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
"אדוני בן־המלך הנחמד והנעים! / שמעתי כי־יש בעולם אי־פלאים, / לא־שזפתו עין בן־מלך מעודו, / ואמר: אגלה אזן רוממות כבודו, / אולי יהי עם־לבב הדר־תפארתו, / וסרת אל־האי וחקרתו. / הן אי־פלאים האי ואיש לא־חקרו, / ולא דרכה רגל בן־מלך עפרו, / ומי יודע את־החתום עוד באוצרו, / אולי יהי אלהים עמך, / להשגיא פעלך ולהגדיל שמך, / ומצאת שם את־הימים או את־האחים."
ויאמר בן־המלך: דבריך טובים ונכחים!
בו ביום ובשעה ההיא / שכר לו בן־המלך אני / וירד הוא וכל־הכבדה עמו אל־האי.
ג
ויהי בעלות בן־המלך אל־היבשה, / וישתומם כי לא־מצא כל־חדשה, / זולתי כי־נפלים מעט אנשי־האי במינם: / ימינם שמאלם ושמאלם ימינם, / ותמולם מחרתם ומחרתם תמולם, / ולילם יומם ויומם לילם, / מרבעם עגל ומרבע עגולם, / והפוך נצב בביתם הסלם, / ועץ יערם גדל מנופו, / ותחלת מנינם מסופו. / ויזעף בן־המלך וינע בכתפו, / ויאמר: על־מה חרדתי אפוא, / ואניע עצמותי עד הלם? – / אך שקר־לי האיש ויחלם חלום!