לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
עודנו זעף ופרתמים גדולים ורבים / חרדו לקראתו בכרכרות ובצבים, / בסוסים, בפרדים ובשנהבים, / ומקהלות נוגנים עם־שרים / רוכבים לפניהם על־שבעים עירים, / וכלי־זמר בימינם ובשמאלם / מרעימים נוראות בקולם, / מסוף העולם ועד־סוף העולם, / והשוטרים בוקעים בעם וקוראים: שימו רוח! – / עם יודעי תרועה מזה ומזה והם בתוך; / ויוליכו את־בן־המלך הארמונה אל־הזבח, / אשר הכין מלך האי לאורח הבא, / סעדה גדולה ורבה, / אחד מששים בעולם הבא.
הוא בא הארמונה ומלך האי הופיע, / וימלא את־יד־האורח בגביע; / ויהי אך־טעם מדם־הענב / ותיפקחנה עיניו, / וירא את־שלחן המלך ואת־הסעדה, / את־כל־התכונה הרבה ואת כל־הכבדה: / בשר ודגים וכל־מטעמים, / דגי נהרות ודגת ימים, / צאצאי קישון ופישון ואוקינוס: / פלמודה ועפיאן ואוקנוס, / שפרנון וקברנון וצלפח, – / ארך כל־דג אמתים וטפח, / ועין־הרטב כעין־הפטדה והנפך; / ובשר־תאוה, בשרים מבשרים שונים: / שלוים ויונים ופסיונים, / נא וצלי־אש ומבשל בחלב צפרים, / ועגל־רעי ומריא ואלית כרים. / אין שלחן המלך חסר מאומה, / גם־קרקבן של־צפיר דניאל ולשון פרה אדמה, / מלבד לחם חמדות, עוגות ורקיקים, / מקלעות חלות בכרכם ובצמוקים, / צפיחיות בדבש ואספוגים מתוקים, / ומלבד צבי ואיל ויחמור ודישון, / ויינות עתיקים מימות אדם הראשון, / מיקבו של־לוט ומגתו של־נח – / וישבו לאכל ולשתות ולשמח.