אלוף בצלות ואלוף שוםמאת (By) חיים נחמן ביאליק
יציאה לספריה (Exit to Library)
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
/ ואשר יאכלנו חי לתאבון ולכסף, / יאכל ממנו כזית ואל יוסף, / פן־יעמד טעמו בפיו וריחו לא־יאסף. / ואולם חי־מלכי אם־יש כבצל בכל־הירק / נותן טעם לשבח במרק, / וכי יתן ממנו בצלי אש  / וערב הצלי על־אחת שש; / כי כן משפט הפרי הזה וכן דתו: / מר הוא בחייו ומתוק במיתתו. / ועתה אם־טובה ארצי בעיניך לטעם מפריה, / יצו אדוני המלך ועשה טבחי את־הבריה, / צלי־קדרה וצלי־אש וגחלים, / מתבל ומפלפל ובצל מבצל בבצלים, / וברית אתי לחם הלילה, / אתה וכל־שרי המעלה; / כי בהצטידי לדרך צויתי על הפרי הזה לקחתו, / והיה עם־טבחי ועשהו למלאכתו, / וגם הנה הוא באמתחתו. / אל־נא ישיב אפוא המלך את־פני, / וטעמת הערב הזה מעט מעדני, / והיה אם־תכשר ברותי לפניך  והכשרת, / ואם־תנער ממנה כפיך  ונערת. "
ויאמר המלך: כן תעשה כאשר דיברת.
ה
ויהי בערב בשקט המון קריה, / והמלך ופרתמיו ישבו לאכל את־הבריה, / אשר הכין לכבודם בן־המלך האורח: / גדי מקלס וטלה־חלב ועפר רך ומח, / כלם צלי מבצל ומבשם מעשה רוקח, / מתבוססים בשמן זהב רותח, / ופרורי בצל דקים שקופים אטומים, / צרובי אש ואדמדמים־חומים, / זרועים על־הצלי כגרגרי אלגמים / ומרמזים ליצר האכילה באלף עיני ערומים / ותובעים בלי לשון ודבר שפתים / את־החך ואת־בית־הבליעה ואת־השנים / ואת־הקבה ואת־הלחיים. / וכדי יין ומזרקי עסיסים / מגפני אספמיה ואשכלות איטליה וקפריסין / עומדים על־פני־השלחן בתוך / ככהנים על־דוכנם בברכת הזבח / ומשקרים לבטן: באי ואריוך!