אלוף בצלות ואלוף שוםמאת (By) חיים נחמן ביאליק
יציאה לספריה (Exit to Library)
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
ויאמר המלך: יובא.
ו
אז ידלג העבד כעפר האילים / להביא בדבר בן־המלך מן־הבצלים, / וירם מן־הצידה אשר במזוה / כל־בחור בבצלים וכל־נחמד ונאוה, / ויתנם אל־טנא זהב ויבא, / וישטחם על־המרבד שטח / לרגלי המלך שי ריח ניחוח.
והמלך ופרתמיו ראו את־הבצלים במעילי זהבם, / וישתוממו על־המראה ויפג לבבם, / וירימו איש בצל ויתבוננו, / ויאמרו איש אל־אחיו: מן הוא? / כי מעולם לא־ראו פרי־הדר כמהו / ולא־ידעו מה־הוא, / ויניעו ראש וישרקו ויתמהו.
ושם בתוך הפרתמים ישיש אחד היה, / ישיש ממחה וחכים ובקי בהטיה, / בטנו אוצר בלום וגרונו קבר, / ויקח בצל ויהפכהו מעבר אל־עבר, / וימששהו וימעכהו כה וכה בכפו, / ויריחהו אחת ושתים באפו, / אחת בנחירו הימנית ואחת בנחירו השמאלית, / ויבחנהו בחינה דקה כבחן אתרוג או מרגלית, / וינסהו נסיון כפול ומשלש, / בשני זוגות משקפים ובשפופרת ובאגרוף מפלש, / ויפצלהו פצלות פצלות, / ויפשיטהו את־כל־השמלות, / ואחר לקקו בקצה־הלשון ויאמר בזהירות: / אכן יש־בו מן־המרירות שבחריפות ומן־החריפות שבמרירות, / ומן־הרך שבקשי ומן־הקשי שברך, / ומן־התוך שבקליפה ומן־הקליפה שבתוך, / ומזגו לא־קר ולא־חם ולא־יבש ולא־לח, / ועינו איננה כעין הבדלח, / וריחו איננו כריח הקנמון, / וטעמו לא כטעם הכמון, / ויצא מכלל־צנון ולא־בא עד־החזרת, / ולא־נמצא זכרו בפיטום הקטרת, / ולפי השערתי, השערת ממחה, / אין כמהו סגלה יפה לאצטומכא.