לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
לולא יראה לנפשה, כי עתה הוציאה עץ גפרית מתוך אחד הצרורות והחליקה אותו על פני הקיר להעלות בו אש ולחמם בו את קצות אצבעותיה!
והילדה הוציאה עץ גפרית אחד מצרור ותחלק אותו על פני הקיר. „הבהב!" והנה עולה הניצוץ, הנה בוער העץ! והעץ נותן את חמו, ויהי ללבת אש קטנה, ויאר כנר קטן, והנערה אוחזת בו ומחממת בו את כף ידה הקטנה.
והאור אור נפלא במראהו! ויש אשר חשבה הנערה הקטנה בלבה, כי יושבת היא לפני תנור גדול עשוי ברזל, אשר צפוי רקעי נחשת לו ואשר פטורי ציצי נחשת לו, והאש מתלקחת ובוערת וזהר לה ויפי לה ונעימות לה! אז שלחה הילדה גם את רגליה להחם גם אותן – ופתאם כבתה הלהבה – כלה, אבד התנור – והיא יושבת בחשך וגרדום עץ הגפרית אשר לא אכל עודו בין אצבעותיה.
והנערה החליקה עץ גפרית שני על פני הקיר, ויבער העץ ויאר, ובמקום שם נפלה לבת האש ותאר את החומה, ושם ראתה הנערה והנה היתה החומה כצעיף דק אשר יבט מבעד לה, ותבט הנערה ותרא את כל הנעשה בחדר הבית פנימה.