לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
"מה נחמד ומה נאוה ראש-דבר זה!" קראו כל הקערות – "אין זאת כי תשמענה אזנינו כיום הזה ספור אשר ימצא חן בעיני כל!"
" – – – שם חלפו עלי ימי נעורי בנוה אנשים שאננים ושם ראיתי ימים טובים; את כלי-הבית טהרו, את רצפת החדרים שטפו במים, ומקץ שבועים ימים תלו כפעם בפעם יריעות חדשות בחלונות!"
"מה יקר הסגנון אשר לגברתי!" קרא המטאטא "ולו יקראו המבקרים "סגנון המושך את הלב"! אכן יכיר השומע כרגע כי אשה היא המספרת, כי על כן רוח טהרה ונקיון עובר על פני כל הדברים!"
"כן הוא, רוח טהרה ונקיון!" קרא הדלי אחריו בשמחה גדולה, ויצהל קולו וירקד כעגל, עד השתפך עליו נפשו ויהי למבול על פני הארץ.
והסיר הוסיפה לספר בחן ובדעת, ולא נפלה אחרית הספור מראשיתו.
וכל הקערות השתקשקו מרב גיל, והמטאטא הוציא ירק פטרוסילינון מן החר אשר בחול ויעש ממנו זר וישם אותו בראש הסיר, כי ידע אשר כל העם מסביב יראה וחרה לו, וגם חשב בלבו לאמר: "שמר-לי ואשמר לך! הנה אנכי נותן היום זר בראשה, ומחר וקמה היא ונתנה זר בראשי אנכי!"