לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
אל-סכת אביהם הנערים חפזו,
ובקול גדול ובנפש נרעשת:
"אבינו! אבינו! לא דגים נאחזו,
כי פגר איש חלל העלינו ברשת".
– הס, ריקים ופוחזים, רק שקר, רק שקר!
כה יהמה אביהם ופיו לא יסגר:
לרע לב בנים שובבים אין-חקר –
רק מקלי יגדכם וידעתם מה-פגר!
השופטים הן יעלו אלי לחקרני –
מפניהם עד-נצח לא יפטר חלכה;
אין עצה, אין תבונה – האשה! חיש תני
המעיל ואתעטף, אלכה, אלכה…
אי נבלת הפגר? – "שם, שם היא מוטלת!"
ואמנם על-שפת מי הנחל בפרץ,
במקום שם הרשת במים טובלת,
שם נראה החלל בחול על-הארץ.
מה-נורא הפגר למראה-עינים:
גופתו בצקה ועינה עין-תכלת,
ההשליך איש אמלל את-נפשו למים
באפס עוד תקוה ובאין עוד תוחלת?
אם דיג בחתרו הגלים בלעוהו,
או בחור כי-היטיב את-לבו ביין?