באביבמאת (By) אנטון צ'כוב
יציאה לספריה (Exit to Library)

באביב

סופר עברי מודרניסט ומתרגם · Hebrew modernist prose writer and translator
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
נסו נא והוכיחו לו להאי גברא שיידע ויכיר, כי נשגב נשגב הטבע מהאדם ומגאוותו גם יחד, כי איום הטבע ומלא פלאים, אשר בינת האדם הגאה קצרה מהשיגם  לשווא. בטוח הוא ואיש לא יזיזנו מבטחונו, כי לו הכל גלוי וכל רז לא אניס ליה ותקופת-האביב היפה אינה אלא שפחתו החרופה שמשמשת להנאתו ממש כאותה האשה הכחושה ודלת-החזה היושבת אצלו באוהל אשר ליד האוראנג'ריה ומפטמת את ילדיו במרק-ירקות תפל.
והצייד איוואן זאכארוב? זה לבוש אדרת קצרה ישנה ורגליו היחפות שומות בערדליים וככה הוא יושב לו על גבי חבית מונחה אשר ליד האורווה וגוזר פקקים לחרבו. אלה הכנותיו אשר הוא עושה אל הציד הממשמש ובא. יושב הוא פה ודמיונו מתאר לו את המסילה אשר בה תצעדנה רגליו ואת האורחות הצרות ואת הפלגים ההומים; הנה הוא עוצם את עיניו ומיד הוא רואה לפניו שורה ארוכה של אילנות גבוהים וזקופים אשר מתחתם יהא עומד בחרבו ובקשתו ועצמותיו תרעדנה מקור עובר ולבו מהתרגשות נעימה ואוזניו תהיינה קשובות קשובות. יהיה ערב. ולדשנפ יהא גונח. שמה, במנזר, אשר בשכנותו של אותו מקום, מתחילים הומים כל הפעמונים יחד וטוב לאיוואן זאכארוב ואיוואן זאכארוב מאושר וקצה אין לאושרו כמו שנימוק אין לו.