באביבמאת (By) אנטון צ'כוב
יציאה לספריה (Exit to Library)

באביב

מאת (By): אנטון צ'כוב ↗תרגום (Translation): אורי ניסן גנסין ↗
סופר עברי מודרניסט ומתרגם · Hebrew modernist prose writer and translator
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
– עוד לא, הוד יתרונו – עונה הוא ומסתכל אל המרכבה שבה יושב הגנראל העלז עם בתו הקטנה.
– האוויר נפלא! אביב לכל חוקיו! – מדבר הגנראל – ואתה מטייל? את השכינה אתה משרה, חה -חה.
והעיניים אומרות:
– אפס-כשרון! בינונות!
– אח, אבוהא! מדבר הגנראל שוב ונוטל את המושכות – כמה נהניתי היום למקרא דבר אחד שבספרות – אל הקהווה קראתיו. מצער. שני דפים בסך-הכל. אבל כה נפלא. וי, וי, זרה לך שפת צרפת. אילמלא שכך הייתי מראהו לך…
הגנראל מספר לו על רגל אחת את תוכנו של ה"דבר שבספרות" הנפלא ומאקאר דניסיץ שומע ונפשו מתלבטת ולא מוצאה לה מקום כאילו הוא אשם בדבר שאיננו סופר צרפתי ואינו כותב "דברים שבספרות" קטנים ונפלאים.
– הבן לא אוכל מה הטוב אשר מצא שם! – חושב מאקאר דניסיץ בהביטו אל המרכבה הנעלמת. – התוכן כה נדוש, רגיל… סיפורי שלי מלאים רב יתר עניין.
ותולעת מתחילה מוצצת את לבו. קנאת-סופרים זו – מחלה היא. זאת היא דלקת הנפש. מי שחלה פעם במחלה זו לא יקשיב עוד את שירת-הציפורים ואת זוהר-השמש לא יראה והאביב לא בשבילו יצהל… דיה רק נגיעה כל-שהיא בנגע הזה בשביל שיתכווץ כל גו כולו במכאוביו. הוטל הארס ומאקאר תועה לו הלאה ויוצא דרך הפשפש של הגן אל המסילה המלאה בצה ורפש. פה הוא פוגש במר בובנצוב כשהוא יושב ומקפץ בכל גופו על מרכבתו הממהרת.