באביבמאת (By) אנטון צ'כוב
יציאה לספריה (Exit to Library)

באביב

מאת (By): אנטון צ'כוב ↗תרגום (Translation): אורי ניסן גנסין ↗
סופר עברי מודרניסט ומתרגם · Hebrew modernist prose writer and translator
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
– א, לאדון הסופר – קורא הלז בקול – כבוד ויקר!
אילו היה מאקאר דניסיץ רק לבלר או רק סוכן-משנה או גם זה וגם זה יחד, כי אז לא היה איש מעיז לדבר אליו בסגנון ותרני ומקיל בכבודו כזה; אולם מאקאר דניסיץ "סופר" הוא, חדל-כשרון הוא, בינוני הוא!
האנשים מסוגו של בובנצוב יודעים מעט מזעיר באמנות והאמנות אינה נוגעת כלל וכלל עד לבם; אולם מדי בוא לידם שפגשו באמנים בינונים וחדלי-כשרונות אז לא יידעו חנינה ולבם קשה מצור. סלחנים הם גדולים ונכונים תמיד לסלוח לכל כרתי ופלתי, אבל עד עולם לא יסלחו למאקאר זה האומלל, אשר בארגזו מונחים צרורות של כתבים. הנה שיחת הגנן תאנה רבת-ימים והטיל רקב בהרבה צמחים יקרים; הגנראל הולך בטל תמיד ואוכל משל אחרים; מר בובנצוב היה שופט לאזרחים והיה בא אל חדר המשפט רק פעם בחודש ומפטפט שם הבלים וטועה בדינים ולא יודע דבר מאת אשר לפניו – כל הדברים הללו יש להם סליחה, אולם לעבור בשתיקה על פני מאקאר החלכה הכותב שירים וסיפורים לא חשובים מבלי אשר יגידו לו איזו דברים בוטים – זהו דבר שאי-אפשר.