לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
"כל יקר נמצא שם!" ענה הצל – "הן לא באתי אל החדרים פנימה, כי עמדתי באולם החיצוני אשר שם אור כאור בין הערבים, אבל מה טוב חלקי כי עמדתי שם, ולכן ראיתי את כל ואת כל ידעתי. כי על כן הייתי באולם החיצוני בחצר בת השירה!"
"אבל מה ראית שם, אדוני, העברו על פניך כל אלי בני קדם בבואם להמתיק סוד בבית הגדול הזה? אם הגבורים הקדמונים נאספו שם ללחום את מלחמותיהם? הבאו שם עדת ילדים תמימים להשתעשע ולספר איש באזני אחיו את חלומותיהם הערבים אשר חלמו?"
"הלא הגדתי לך, אדוני, כי הייתי שם, ולכן בין תבין היטב כי ראיתי את כל דבר אשר יראה! לו באת שמה גם אתה, אדוני, כי אז חדלת מהיות אדם, ואולם אנכי כי באתי, לכן הייתי לאדם! וכן נפקחו עיני שם לראות ולהבין את עצמי ואת רוחי ואת טבעי, וכי קרוב אנכי לבת השירה, מגאליה אנכי. אכן כל הימים אשר הייתי עמך, אדוני, לא עלו מחשבות כאלה על לבי, ורק בעלות השמש ובבא השמש כפעם בפעם, אז גדלתי מאד מאד; ובזרוח הירח בלילה, אז יש אשר נראיתי והתנכרתי שבעתים גם ממך, אדוני.