לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
"נפשי יצאה בדברך וראשי עלי כגלגל!" קרא המלמד – "אבל איך היתה כזאת ואיך באוך כל אלה?"
"רק אמת נכון הדבר, נפלאות הקורות אשר קרו אותי!" ענה הצל – "ואולם גם אתה, אדוני, הלא איש נפלא היית מעודך, ואנכי, הן ידעת, כי מעודי אהבתי לצאת בעקבותיך! ולכן כמעט אשר מצאת אותי כשר וטוב כי אעשה לנפשי ולביתי לבדי באין עוזר ותומך ותשלחני מעמך, ואלך אל כל אשר נשאתני רוחי ואעש לנפשי ולביתי, ובכל אשר פניתי השכלתי. ואלהים ברך את משלח ידי ויהי לי עשר ונכסים רבים, ופתאם חשקה נפשי חשק נמרץ לבוא ולראות את פניך בטרם תמות, כי מות תמות, אדוני, גם אתה, אם תמהר ואם תאחר; וגם אל הארץ הזאת חשקה נפשי פתאם, כי אוהב האדם את ארצו ומולדתו. ואני הנה נא ידעתי כי עשית לך, אדוני, צל אחר להתהלך אחריך, ולכן אם מצאתי, אדוני, חן בעיניך והגדת לי: מה כסף הפדיון אשר לי לשלם על ידך או על יד צלך המשרת תחתי לבעבור אצא לחפשי?"