לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
ופתאם – גם ניצוץ-אש בוער שלוח,
ופתאם – האש בערפל כבתה ".
העבים תצופנה, העבים תעופנה;
רק קרני ירח לא-נראה מלמעלה
אט אט על-השלג המעופף תחלופנה;
מה-קודרים שמים, מה-קודר הלילה.
אין כח לנוע; גם נאלם נאלמה
הלשון בפעמון ותחדל מנוע;
הסוסים עמדו… – מה-שמה, מה-שמה?
„זאב טורף או עץ הוא, מי ידע ידע? "
הסופה תריע, הסופה תצריח,
הסוסים יריחו ופתאם צהלו;
השד מן-המקום רק הרחיק, הגיח,
ועיניו מאפל רק בערו, אכלו!
הסוסים זה שנית התחזקו, פרצו,
ולשון צליל הפעמון דין-דין-דין מטפת…
וארא: הרוחות בהמון נקבצו
אל-עמק הבקעה שלבנים עוטפת.
בלי-חק ובלי-מדה ידודו, ידודו,
ובקרני אור קודר מנגה ירח
השדים השונים פה סביב ירקודו,
וכעלה בטבת בסערה פורח…
מה עצום מספרם! מי הניס החבר?
מדוע מזמרה כה נוגה ימגו?