לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
אני יודע יער, וביער
אני יודע ברכה צנועה אחת:
בעבי החרש, פרושה מן העולם,
בצל של-אלון רם, ברוך אור ולמוד סער,
לבדה תחלם לה חלום עולם הפוך
ותדגה לה בחשאי את-דגי זהבה –
ואין יודע מה-בלבבה.
בבקר,
ברחץ השמש מחלפות גאון היער
וים של-זהר על תלתליו תשפך;
והוא, האיתן, משטח חרמי זהב כלו,
לרצונו, כשמשון בידי דלילה, עומד נלכד,
מתוך שחוק קל ואור פני אוהב מרגיש כחו,
ברשת פז של-עצמו, מקבל אסוריו בחבה,
ומרים על ראש נזרו תחת גבורות שמש,
כאומר לה: שטפיני, סלסליני או אסריני
ועשי בי מה-שלבך חפץ –
הברכה בשעה זו, אם תזכה ואם לא-תזכה
בקרן זהב אחת מגבה –
תתעלף לה בצל מגנה רב הפארות,
מיניקה חרש את-שרשיו ומימיה ישלו;
כאלו שמחה היא בחלקה דומם