לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
הך-הך! התפוצץ רעם, זע היער –
וירתח!
וששים רבוא פריצי רוחות
הראים ואינם נראים,
בשריקות פראים פשטו על אדיריו
ויאחזום פתאם בבלריתם,
ויטלטלום טלטלה, הלמו ראשם –
ורעם אחרי רעם!
ובא מתוך הסערה קול המון היער,
רחב המולה, כבד תשואות,
כשאון משברים רחוקים כבדי מים,
וכלו אומר רעש, רעש, רעש…
בשעת מהומה זו – הברכה,
מקפת חומה של-אבירי חרש,
עוד תעמיק לסתיר במצולתה דגי זהבה,
וכתינוק נבעת נחבא בליל זועה
עצום עינים תחת כנפי אמו
ולכל-ברק נור מנצנץ יניד עפעף –
כן נעות פנים, שחרת מים וקדרנית,
תתכנס-לה בצל מגנה רב הפארות –
וכלה רעד, רעד…
ומי יודע,
החרדה היא לגאון אדרת יער
ולתועפות צמרותיו המבלקות,
או צר לה על-יפי עולמה הצנוע,
בהיר החלומות, זך המראות,