לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
אחרי אשר התמהמהתי בדרך, באתי לביתי, ואשאל לבני ולפלגשי ותגד לי אשתי, כי פלגשי כבר מתה ובני נס מפה ולא נודע מקומו איהו. ואאמין לדבריה. שנה תמימה ישבתי אבל וחפוי ראש בביתי עדי הגיע חג הזבחים. ויהי בחג בבקר, ואשלח אל רועי ואצוהו, כי יביאו לי פרה טובה ובריאה ואקריבנה קרבן, ויביאו לי פרה. אבל, אהה, הפרה היתה פלגשי אשר הפכתה אשתי בכשפיה לפרה. ואנכי, לא ידעתי ואשלח את ידי לשחט אותה. ותרם הפרה קול ילל עד כי נכמרו רחמי עליה ולא יכלתי אני לשחט אותה ואתנה לרועי וישחטנה.
ויהי אחרי שחטו אותה, לא מצא בה אף כזית בשר, רק עור ועצמות לבד. נחמתי מאד על המעשה הזה, אבל את הנעשה אין להשיב.
אחרי כן צויתי להביא עגל ויביאו לי את בני בדמות העגל. ויהי כי ראה אותי ויקרע את חבליו ויחל לחבקני ולהראות אותי אותות אהבה וחבה, ויבך בכי גדול. ולא נותר בי עוד כח מרב רחמים, ואצו את הרעה להשיבו את העדר חי ולהביא פרה תחתיו.
ותתבונן שהריזד ותרא והנה עלה השחר ותעמד מספר ותאמר לה אחותה:
– מה־טוב ומה־נעים ספורך, אחותי,
ותען שהריזד ותאמר:
– עוד יפה ונחמד מהספור הזה הוא הספור אשר יש לי לספר, אם רק יחיני אדוני המלך.
ויאמר המלך:
– חי ה', כי לא תמותי עד אשר אשמע את סוף ספורך.
ויהי באשמרת הלילה האחרונה ויקם המלך וילבש את בגדיו ויצא אל חדר משכיתו. ושם חכה לו המשנה פיכל עם תכריכים הצפונים מתחת לזרועו. וידבר המלך עם משנהו על אודות עניני המלוכה עד־עת הצהרים ועל אודות משפט המלכה לא הזכיר מאומה עד כי השתומם שר הצבא בלבו. אחרי התיעצו עם שריו וסריסיו על אודות עניני המלוכה וסודות המדינה, הלך לו המלך אל ארמונו לנוח מעבודת היום.