לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
אחר הדברים האלה הכנסתי אותם כאורחים הגונים לביתי, הלכתי אתם אל בית הרחצה והושבתי אותם אל שלחני, ויסעדו את לבם. אחרי אכלם אמרתי אליהם: שמעו נא, אחי! נעשה נא חשבון ממסחר חנותי והיה הכסף אשר השתכרתי נחלק בינינו חלק כחלק, רק הקרן יהיה לי לבדי.
דברתי והקימותי: הבאנו בחשבון את כסף הרוח ויהי הרוח שלשת אלפים דינרים.
לקחתי לי מהם אלף דינרים ולכל אחד מאחי נתתי כמספר הזה ואהלל ואודה לאל שדי, כי שלח לי רוח כזה. כה חיינו יחד בטוב ובנעימים. והנה עוד פעם התגברה תשוקת אחי לנסוע לארצות שונות. וידברו גם על לבי, כי אסע אתם ואנכי הוכחתים על תאותם הזרה הזאת, באמרי להם, אים ההון והעשר אשר מצאתם בנסיעה הראשונה. אך הם לא שמעו לתוכחתי ולא חדלו מבקש ממני על אודות הדבר הזה יום יום, ואנכי לא שמעתי להם. כה חלפו שש שנים תמימות, עד כי חזקו עלי דבריהם ואבטל רצוני מפני רצונם. ונתן בכסף את כל הרכוש אשר רכשנו לנו עד הנה. ויהי כספנו ששת אלפים דינרי זהב. אז יעצתי, כי חצי ההון נשאיר פה למשמרת, ואם חלילה יאבד בים חילנו במקרה רע, אז נשוב הנה ולקחנו כל אחד אלף שקל כסף וסחרנו לאט לאט. ויטב עצתי בעיניהם.
קנינו לנו סחורות שונות ונטען אניתנו ונשם בים דרכנו. אחרי ירח ימים באנו אל עיר גדולה. שם מכרנו סחורתנו ונשתכר הרבה מאד, כי בעד סחורה אשר מחירה רק דינר נתנו לנו עשרה דינרים. ויהי כאשר חפצנו לעזב את העיר ההיא והנה עלמה יפה ועניה נגשה אל האניה ותשק ידי ותפל לרגלי ותאמר אלי:
– "אדוני, היה איש חנון ורחום ואנכי אשלם לך כפר מעלליך".
ואען ואמר לה:
– אנכי איש חנון ורחום אף אם לא תשלמי לי כפר מעללי.
ותוסף העלמה ותאמר: