לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
הלילה השלישי
ויהי בלילה השלישי ותבקש דוניסד עוד פעם את אחותה שהריזד.
– "ספרי לי את הספור היפה אשר אמרת".
– "אם ירשני השליט" – ענתה המלכה.
– "ספרי ואשמעה" – קרא השליט.
הדיג והרוח
הוד מלכות! לפנים חי על שפת הים דיג בא בימים ותהי לו אשה ושלשה ילדים; ואף כי היה עני ואביון בכל זאת הסכן הסכין לפרש מכמרתו על פני המים לא יותר מארבע פעמים ביום.
ויהי היום ויבא בעת הצהרים על שפת הים וישלך את רשתו המימה ויחכה עד כי תמלא הרשת דגים. אחרי רגעים אחדים אחז בחבל להוציא את הרשת והנה כבד הדבר ממנו. וילך ויבא מביתו מטה, ויתקעהו בארץ ויקשר את החבל אל המטה וימשך בכוח. אחרי עשותו זמן כביר במים הוציא את הרשת הכבדה אל החוף. מלא שמחה שם עיניו ברשת לראות, מה יש בה. וימצא חמור מת. ויתעצב אל לבו ויקרא:
– "הכוח והגבורה לאל הרם והנשא, אכן ציד טוב הוא זה היום"… וימלמל בשפתיו את החרוז:
"העמל בחשכת לילה, למות נפשו מחרף;
הרפה מזאת! במלאכה לא תמצא טרף".
ויוצא הדיג את החמור מן הרשת וימץ ממנו את המים. וישטחהו ליבש את עורו. אחרי כן השליך רשתו עוד פעם המימה ויחכה עד בוש. וינס למשך בחבל והנה הפעם כבדה עוד משא הרשת מאשר בפעם הראשונה. וישנס מתניו ויוצא את הרשת והנה ברשת סיר מלא חול. בראותו את זאת קרא על נפשו בתוגה את החרוז:
אויה, הרפה ממני, גורלי, קשה יומי,
אך הוא לא ירף, לא יענה שלומי.
אין ברכה והצלחה בכל משלח ידי,
האשר בורח, לא יבוא עדי,
הפתאים יבלו בטוב כל הימים,
עני וריש מנת החכמים;
הנני יוצא למצא לי פתי,
אך היא גנזה תמיד מאתי.