לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
ויהי כאשר אמר הדיג אל אשמודאי, לא אאמין לך עד כי אראך בבקבוק התנועע בחזקה ויהי לעשן מגיע השמימה, ויבא מעט מעט אל הבקבוק עד כי בא כלו אל תוכו. אז מהר הדיג כחץ מקשת וישם על הבקבוק את חותם העפרת אשר שם המפרש חקוק עליו ויסגר בו את פי הבקבוק ויקרא אליו:
– עתה באה עתך לבחר־לך באיזו מיתה תמות, כי הנני נכון להשליכך בתוך הים ואבנה לי פה בית ואעיד בכל דיג אשר יבא הנה. לבל ישליך את רשתו במקום הזה, כי פה נמצא שד רע אסור, והוא אכזרי, שואף דם ורצח, המשלם רעה תחת טובה. וחפץ להמית את כל הנותנים לו חיים ומוציאים אותו לחרות.
ויהי כשמע אשמודאי את דברי הדיג, נסה לצאת מן הבקבוק ולא יכל, כי שם ה' המפרש החקוק בחותם העפרת לא נתן אותו לזוז ממקומו. וירא, כי הושב אל כלאו הצר אשר ישב בו אלפי שנים וכי הוא מוטל ביד הדיג הימה. ויחרד ויצא לבו. ויקרא אליו מתוך הבקבוק:
– אל־נא! אל נא!
ויען הדיג:
– כן! כן!
ויחנן השד את קולו וישאלהו בהכנעה:
– "אדוני הדיג! מה זה תחפץ לעשות לי?"
ויען הדיג:
– להשליכך הימה, כי תשכב שם למעצבה שמנה עשרה מאות שנה אחרות עד כי תבא לפני בית דין של מעלה.
ויתחנן השד אל הדיג:
– "חוס נא רחם־נא עלי אל תשיבני הימה".
אולם הדיג ענהו קשות:
– "האם לא התחננתי אליך, רחם־נא עלי וירחמך ה', אל תמיתני ולא ימיתך ה', אך אתה לא שמעת לקול תחנוני, רק חפצת להאבידני מארץ החיים? עתה הפך ה' עליך האופן ויתנך בידי והנני נכון לעשות לך כאשר חפצת לעשות לי".
ויבקש מאתו השד:
– פתח לי ואצא, ואז אתן לך אוצרות חשך ומטמוני מסתרים.
ויאמר לו הדיג:
– הנך משקר, שד ארור. המקרה אשר קרני עתה עמך דומה לאשר קרה למלך יוחנן עם רופאו החכם יראיה.
וישאלהו השד: