לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
הלילה הרביעי
בימי קדם היה בארץ פרס באסיא הקטנה מלך גדול, חכם ומשורר ושמו יוחנן ולו חיל רב ופרשים מהללים וגדודים עצומים השומרים לראשו מכל משמר. אך למגנת לבו היה מצורע, ועמל כל חכמי הרופאים לא עמד להם לאסף אותו מצרעתו. לא הועילו לו גם כל צרי גלעד, סמי רפואה וכל מיני שמנים ורפואות.
ויהי היום ויבא לעיר הבירה רופא חכם, בא בימים, אשר מלא כרסו בספרי חכמי יון הקדמונים והאחרונים ובספרי הערביאים וחכמי סוריא. ויקרא ויהגה הרבה בחכמת הרפואה וחכמת הכוכבים לכל כלליהם ופרטיהם. וילמד להכין מעשבי השדה ומצמחי דשא רפואות שונות. גם יד ושם היה לו בספרי הפילוסופיה העתיקים והחדשים עד כי היה הגדול בכל הרופאים והפילוסופים, ויהי כי בא החכם העירה וישמע על אודות המלך הגדול המצרע, וכי לא עלתה בידי כל גדולי הרופאים להעלות לו ארוכה ולהסיר את הנגע מעליו. וישב כל הלילה להכין את הדברים הדרושים לחפצו עד כי אתא בקר והחמה העירה במאור פניה את אנשי העיר מתנומתם. אז לבש החכים2 את שמלותיו החמודות, וילך ויבא אל היכל המלך יוחנן. כאשר קבלו המלך לראיון לפניו השתחוה לו אפים ארץ ושפתיו נגעו ברצפה ויברכהו ברכה נשגבה בלשון למודים, כי יארכו לו ימי מלכותו העצומה. ואחרי כן הגיד:
– הנה־נא שמעתי, כי מלכי מצרע וכי נואלה עצת כל הרופאים לגהות ממנו מזור, לכן הנני מבטיח, כי אם אך על המלך טוב, אהיה אני המאשר להעלות ארוכה לך, מלכי, ולרפאות את נגעיך מבלי תת לך שום שקוי לשתות ומבלי רכך בשרך בשמן.
ויתפלא המלך ויאמר:
– לא אוכל להבין איך תעשה הדבר הזה, אבל דע לך אם רק תרפאני ותסיר ממני את צרעתי אז אעשירך עשר גדל, כאח ורע אתהלך עמך, תאכל לחם על שלחני תמיד ומלא אמלא כל משאלות לבך.
וילבישהו מחלצות ויתן לו מתנות שונות וישאלהו עוד פעם:
– האמנם תרפאני ממחלתי הרעה והנמאסה הזאת?
ויענהו: