לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
– כל העת אשר אתה חי אינני בטוח בחיי. האם לא רפאתני בסמיך אשר רק נגעו בידי, וכן תוכל להמתני כרגע, בתתך לי דבר מה להריח.
ויוסף החכים ויתנפל לפני המלך ויקרא ביגון:
– האם זהו גמולי אשר תשלם לי על הצילי אותך מצרעתך? הלמלך לשלם רעה תחת טובה?
אך המלך באחת:
– מות תמות, החכים, לא יועיל לך כל כפר.
ויבך החכים וינחם על עשותו טובה לאיש אכזר: והנה נגש אליו ההורג לקשר את עיניו במטפחת וישא החכים את קולו בבכי וידבר במרירות אל המלך:
– אם ככה תשלם לי על פעלי הטוב, הלא תעשה כמעשי התנים ביאורי מצרים. וישאלהו המלך למעשי התנים.
– לא אוכל עתה במעמד נורא כמעמדי לספר לך את הספור הזה, ענהו החכים. – אבל בשם ה' תן לי נפשי לשלל וגם ה' יתן לך חיים.
ויפל החכים לפני המלך וימרר בבכי. אז קם אחד משרי המלך הנאהבים, ויען ויאמר:
– אדוני ומלכי, רחם־נא למעני את האיש ואל תשפך את דמו הנקי ארצה. הן לא ראינו בו שמץ דבר רע נגדך, ונהפך הוא, כי עשה לך תשועה גדולה וירפאך מצרעתך הנוראה, אשר כל הרופאים נלאו מהמציא לה מזור.
ויענהו המלך ויאמר:
– אל נכון אינכם שמים על לב, למה חרצתי משפט מות על החכים, הלא מרגל שלוח מאויבי הוא ולקחת נפשי הוא זומם ומה נקל לו להוציא מחשבתו לפעלות ידים, אם בחכמתו אספני מצרעתי רק בגעת סמיו לעורי, הלא יוכל להגיש לאפי סם מות וכרגע יכרתני מארץ החיים ואיש לא ידע בדבר הזה, על כן כל עוד אשר נפשו תראה חיים לא יכונו חיי ומלכותי בארץ.
אז התחנן החכים בפעם האחרונה:
– אל תתן לממיתים את חיתי ויחיה ה' גם את נפשך.
אבל המלך הקשה את לבו ויאמר:
– אחת גזרתי מות תמות ולא אשוב ממנה.
וירא החכים, כי כלתה אליו הרעה מאת המלך ויאמר: