לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
– אדוני ומלכי, המקום הזה לא רחק ממנו, כמהלך חצי שעה מזה. ויתמה המלך לדבר הזה ויקח חיל עמו ויצום ללכת עם הדיג אל הנהר הנפלא וילכו החיל ובראשם הדיג אשר קלל בלבו את השד, שהוא סבב לכל אלה. ויעלו ההרה וירדו הבקעה והנה לפניהם משתרעת ערבה רחבת ידים, אשר עד היום הזה לא ראוה ולא ידעו ממנה מאומה. וילכו בערבה ויגשו גם אל הנהר וישתוממו למראה הדגים האדמים, הלבנים, הכחולים והצהבים אשר ראו עיניהם. וישאל המלך את חילו ואת יתר בני לויתו, האם לא ראו ולא שמעו מעודם על־אודות המקום הזה והדגים הנפלאים האלה. ויענו כלם פה אחד, כי מעולם לא שמעה אזנם ועינם לא ראתה את הנחל הזה ואת הדגים האלה. וישּׁבע המלך ביום ההוא לאמר: חי ה'. כי לא אשוב לעירי ואל ביתי ולא אשב על כסאי עד אשר אדע ואגלה את הגדולות והנצורות אשר לנהר ולדגים. ויצו לאנשי חילו לחנות כדור סביב ההרים. ויהי כי תקעו אהליהם קרא למשנהו איש בעל כשרון, יודע מדע וחקר כל דבר עד תכליתו ויגד לו: הנה גמרתי אמר לשום פעמי לדרך עוד בלילה הזה לחקר ולדעת סתרי מצפוני הנהר והדגים הנפלאים אשר בו. ואתה שב פה בפתח אהלי ולא תתן את שרי חילי, את שלישי וסריסי לבוא אלי, כי תאמר להם, כי חולה אני, ואת חפצי לא תגיד להם. ראה הזהרתיך.
ואף כי דבר המשנה על־לב המלך לשוב ממחשבתו, אבל המלך לא שמע לו ויחלף את בגדיו ויתחפש ויחגר את חרבו וילך חרש מביתו ויעש את דרכו כל הלילה וכל הבקר ולא נתן מנוחה לנפשו עד כי הלאוהו שרב ושמש: אז ישב בצל עץ תמר לשאף רוח. אחרי כן נדד בדרך כל היום וכל הלילה עד הבקר למחרתו. וירא מרחוק כנקדה שחורה וישמח ויאמר: עתה אולי אמצא פה דבר, אשר יגלה לי את הסוד הכמוס על אודות הנהר והדגים.