לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
ויקומו ויצאו וילכו דרך מבואות נסתרים מביתם ומעירם הרחק מארץ מולדתם, עד כי באו לחוף ים גדול וישבו לנוח מעמל דרכם. ויהי בשבתם ויתחולל הים ויתגעש ויתרומם עמוד מים שחורים גבה ורם עד לשמים והעמוד הזה הלך הלך וקרב. וייראו המלכים וימהרו לטפס ולעלות על ראש העץ הגבה אשר היה קרוב אליהם. והעמוד הלך הלך וקרב עד כי קרב מאד. והנה יצא ממנו כרוב גדול ונורא ועל ראשו היתה תבה גדולה. וישב הכרוב לא רחוק מהעץ. ויורד את משאו מעל ראשו, ויפתח את התבה, ויראו המלכים, כי בתבה הגדולה נמצאה עוד תבה שנית. ויפתח הכרוב את התבה האחרונה, ותצא ממנה עלמה כלילת יפי, אשר כמוה לא ראו מעודם. הכרוב הביט אליה רגעים אחדים ואחרי כן אמר לה: שבי פה ואנכי אשים את־ראשי בחיקך ואישן. ויהי כאשר ישן הכרוב. ותשא העלמה את עיניה ותרא את המלכים על ראש העץ. אז הורידה את־ראש הכרוב מחיקה ותשכיבו ארצה. ותצו להם כרגע לרדת מעל העץ, ואם לא אז תעיר את הכרוב משנתו ויהרגם באכזריות רצח… וימהרו לרדת מן העץ. ותשבע אותם, כי ישמעו לקולה לאשר תצוה אותם. ואם לא, מרה תהיה אחריתם, ותוצא מצלחתה שרשרת ובה חמש מאות טבעות, המלכים שאלוה: מה פשר הטבעות האלה? "דעו, מלכים, – ענתה היפה־פיה – כי מספר הטבעות מספר חתנותי אשר חגותי ואישי הכרוב איננו יודע, כי אין עצה ואין חכמה ואין תבונה נגד האשה… הבה נחג נא עתה שתי חתנות זו אחר זו, נסתובב נא במעגל מסביב לבעלי זה הנרדם, וכל אחד מכם יוסיף טבעת לשרשרתי הגדולה הזאת. הנה הצפינני אישי הכרוב בתבה בתוך תבה ואת התבה הצפין בקרקע הים. ובכל זאת ראו כמה גדולה השרשרת! הבה נסתובב במעגל המחולות, נחג את חג חתנותינו בשמחה ולפני לכתכם תתנו לי את טבעותיכם! ועתה דעו לכם, כי אם אינכם עושים את דברי אעיר את הכרוב ויעשה אתכם כלה.