לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
– אבל הספור הזה איננו יפה ונפלא כספור אשר אני נכונה לספר על אודות הסבל.
הספור על־דבר הסבל עם שלש האחיות
בעיר בגדד חי סבל בגפו. פעם בעמדו בשוק אצל סלו, נגשה אליו גברת בצעיף משי המרקם זהב, ששוליו מופזים זהב טהור מבתי המכונות אשר בעיר מסול. ותרם מעט את צעיפה, ותשקפנה עיניה השחורות עם גבותיהן הארכות והיפות המפיקות ידידות, ותאר פניה המלאים חן וחסד, ובקול נעים אמרה אליו:
־ "קח סלך ולך אחרי!"
וישם הסבל את סלו על שכמו וילך אחריה עד באם אל אחד הבתים. ותדפק האשה על הדלת. ויפתח לה איש נוצרי. וימר לה הנוצרי הין שמן. ותשלם לו בעד זה דינר. ותצג את השמן בסל הסבל ותצוה עליו:
־ "לך אחרי!"
ויקרא הסבל:
־ "חי נפשי, כי יום מברך היום הזה!"
ויקח את הסל על ראשו וילך אחריה בשמחה. ותבא אל חנות סוחרי פרות ותקן ממנו תפוחים, אפרסקים, מי חבצלות, תפוחי זהב, דודאים, רמונים ושושני יריחו. ותנח את כל אלה אל הסל של הסבל, ותאמר לו:
־ "העמס הסל ונלכה!"
וירם את סלו וילך אחריה. ותבא האשה אל אטליז של מוכרי הבשר. ותשקול עשר לטראות בשר. ותכרך את זה בעלה בנני ותשם את הבשר בסל. ותאמר לסבל:
־ "טען את הסל ונלך!"
וילכו ויבאו אל מוכרי קשואים. ותקן שם מכל המינים ותשם בסל ותצו על הסבל:
־ ""טען סלך ונלך!"
ויעש הסבל את מצותה וילכו, ויבאו אל אופה תופינים וממתקים. ותקן שם עגות וסכריות, חלות ורקיקים ומגדנות שונים. ותשם גם את אלה בסל. ותאמר לסבל:
־ "קח את הסל ולך אחרי!"
ויאמר הסבל אליה:
־ "אלו הגדת מראש, כי תרבי כה לקנות;
כי אז לקחתי לזה גמל גדול וחזק….
הגברת צחקה לדבריו ותנחמהו באמרה:
־ "עתה נלך אל הרוקח".