לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
אז גער בה אביה ויאמר לה: התחפצי, כי אעשה לך כאשר עשה הסוחר לאשתו. אל נכון שמעת המעשיה על אודות סוחר אחד, מה שקרה לו עם אתונו, שורו ואשתו.
– לא, אבי, לא שמעתי עוד את הספור הזה – ענתה בתו.
אז החל צר1 הצבא לספר כדברים האלה. היה היה איש סוחר ולו שדות וכרמים ומכלאותיו מלאו צאן ובקר, ובאחת מאורותיו עמדו חמור ושור. וה' חנן את הסוחר הלז בכל חכמה ומדע, ויבן לשונות כל חי. ויהי היום בבאו אל אורותו וישמע את השור מתאונן לפני החמור לאמר:
– מה מרים חיי ומה נעימים חייך! עלי לעבוד כל היום בשדה, לחרוש ולשדד את האדמה ואחרי רב עמלי, כבואי עיף ורעב אל האורוה יתנו לי תבן רקוב ומספוא גרוע. ואתה עומד כל היום על אבוסך במנוחה, רק לעתים רחוקות ירכב אדונינו עליך… ובאורוה יאכילוך מאכלים דשנים מאד. לא אכחד ממך, כי הנני מקנא בך!
– פתי! ענה אותו החמור, לו נתן יוצרך בינה בלבבך, כי אז בצאתך השדה, תחת לשאת את האת ולעבוד את האדמה, היה לך לנפל לארץ ולהתחלות, והשיבוך אל האורוה ונתנו לך לא רק מפל בר ותבן רקוב, כי אם יאכילוך כרשינים טובים, כאשר אתה רואה אבוסי מלא מאלה.