אשה מספרתמאת (By) אנטון צ'כוב
יציאה לספריה (Exit to Library)

אשה מספרת

מאת (By): אנטון צ'כוב ↗תרגום (Translation): אורי ניסן גנסין ↗
סופר עברי מודרניסט ומתרגם · Hebrew modernist prose writer and translator
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
הערב היה נפלא. אולם כשהיינו הולכים בחזירתנו שמענו פתאום קול מצהלות הרעם ועינינו ראו עננה שחורה וקודרת אשר הלכה וקרבה ישר אלינו. העננה היתה מתקרבת אלינו ואנחנו אליה.
תחת כיפתה הקודרת של העננה הלבינו במרחקים בית־אבי והמסגד אשר לכפר והכסיפו אשרות גבוהות. היתה נודפת קרבת הגשם עם ריח שחת שנקצרה. איש־לוויתי היה צוהל. הוא היה צוחק ודיבר את כל אשר יעלה על לשונו. הוא הגיד, כי לא היה הדבר כלל וכלל רע אלמלי היינו פוגשים על דרכנו באחד הארמונים משרידי ימות־הביניים עם מגדלי־פיפיות מסביבו ואשר האזוב עלה בו וינשופים בו יקננו והוא יהיה לנו לסתרה מפני הגשמים. ולא היה הדבר רע אם אפילו היה בנו לאחרונה הרעם להרגנו שם…
אולם הנה עבר גל בקמה ורעדה עברה את כל שדה־השיבולים ורוח התהולל רגע ובמלוא השטח התנשאו חשרות אבק. פטר סרגאיץ צחק בהנאה ורדף את סוסו.
– טוב! – קרא בחדוה. – טוב מאד!
וחדוות לבו עברה גם אלי. מחשבה באה אל לבי, כי עוד רגעים אחדים והגשם ירטיבני כתומי ועוד רגעים אחדים ואולי יהלמני הרעם ושמחה באה אל לבי וחזי התחיל נושם לרווחה והתחלתי גם־כן צוחקת.