אשה מספרתמאת (By) אנטון צ'כוב
יציאה לספריה (Exit to Library)

אשה מספרת

סופר עברי מודרניסט ומתרגם · Hebrew modernist prose writer and translator
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
העננים עם הסופה עברו ונדם הרעם ובזקנו וכשפמו של פטר סרגאיץ עוד היו הטיפות מזהירות. כל הערב היה שר והיה שורק בשפתיו ומצחק עם הכלבלב במשובה ורודף אחריו בהמולה מחדר אל חדר ופעם אחת הפיל כמעט במרוצתו את המשרת שהיה נושא בידיו את המיחם. בשעת הארוחה אכל הרבה ודיבר את כל העולה על לשונו והבטיח לנו, כי כשאדם אוכל בימות־הגשמים קישואים חיים הרי הוא מרגיש את האביב בפה.
כשכבתי אחר־כך במיטתי העליתי נר בחדר ואפתח את חלוני ונפשי היתה נתונה להרגשה אחת כמוסה. זכור זכרתי, כי חופשייה אני ואני בריאה וחשובה ועשירה ואהובה  ואולם העיקר אני חשובה ואני עשירה הוי, מה טוב כל זה, אלי. אחר־כך החילותי מתכווצת קצת מהקרירות הקלילה אשר חדרה אלי מהגינה ביחד עם טל הלילה ותהי פתאום את נפשי לדעת אל נכון האוהב את פטר סרגאיץ אם לא ובטרם הוברר לי הדבר גברה עלי שנתי.
ובבוקר פקחתי את עיני ואראה את כתמי־השמש הרועדים על מיטתי ואת צאלי זמורת־הלבנה ואזכור את אשר היה לי אתמול ואראה את החיים והנה הם עשירים והם מרובי־גונים והם מלאים חמדה ואתחיל משוררת חרש ואמהר ואלבש את בגדי וארוץ הגנה
ומה היה אחר־כך? אחר־כך לא היה כלום. בימות־הגשמים כבר היינו יושבים בעיר ופטר סרגאיץ היה בא אלינו מפרק אל פרק.