אשה מספרתמאת (By) אנטון צ'כוב
יציאה לספריה (Exit to Library)

אשה מספרת

מאת (By): אנטון צ'כוב ↗תרגום (Translation): אורי ניסן גנסין ↗
סופר עברי מודרניסט ומתרגם · Hebrew modernist prose writer and translator
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
המכרים אשר לנו בכפר נחמדים לנו רק בהיותם בכפר ורק בימות־החמה: אולם בהיותם בעיר ובימות הגשמים הרי הם אובדים הרבה מחינם. בהיותם בעיר הרי את נותנת להם תה וחושבת משום־מה בשעת־מעשה, כי לובשים הם סיורטוקים של זרים וכי מרבים הם לנער יותר מדי בכפותיהם ובכוסות. פטר סרגאיץ היה גם בעיר מדבר לפרקים דברי־אהבה; אבל כולם היו לא אלה שבכפר. פה היינו שנינו מרגישים יותר את התהום המפרידה בינינו; אני יחסנית ועשירה והוא אדם עני, משפחתו אינה אפילו משפחת־אצילים, אביו היה שמש והוא ועצמו ממלא מקומו של חוקר־משפטים ולא יותר. שנינו היינו חושבים – אנוכי מפני שילדה הייתי והוא רק האלוהים יודעים משום־מה – כי התהום הזאת עמוקה ביותר ורחבה ביותר מכדי שנוכל לעבור עליה והוא היה תמיד מתאמץ להיות מצטחק מדי שבתו אתנו והיה מותח את מידת־הביקורת על "העולם הגבוה" והיה מחריש בכוונה בשעה שהיה איזה אורח משלנו יושב אתנו. לא. אין כל תהום אשר אי־אפשר לאדם לעבור עליה וכל חומה איננה אשר לא יוכל לקרקרנה, אלא שגיבורי הרומאנים החיים אתנו כיום, כל כמה שאני יודעת אותם, הרי הם פחדנים ביותר ונובלים ביותר ועצלים וחשדנים־חולים ומהר מאוד הם נכונים לוותר על שלהם ומשלימים את המחשבה, כי אומללים הם וחללי החיים הפסקנים.