אשה מספרתמאת (By) אנטון צ'כוב
יציאה לספריה (Exit to Library)

אשה מספרת

סופר עברי מודרניסט ומתרגם · Hebrew modernist prose writer and translator
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
הנה צילצלה הדלת זה בא פטר סרגאיץ. בימות־החורף מדי אראה באילנות החשופים ואני זוכרת אותם בלבלובם, בהיותם מלבלבים לי ובשבילי בימות־החמה, אז אני לוחשת:
 אה, חביבי שלי!
ומדי אפגוש באנשים, אשר אתם ביליתי את אביבי בחיים, תליט גם אז עצבת את נפשי ולי חם ושפתי לוחשות גם להם את הדברים האלו.
הוא עבר זה מכבר לשבת בעיר  בהשתדלותו של אבי המנוח. הוא הזקין מעט והתחיל גם מתנוונה במקצת. דברי אהבה חדל לדבר זה כבר וחדל את כל העולה על לשונו ואת משרתו איננו אוהב וחולשה חולנית יש לו כבר גם היא ודברים שנתייאש מהם ישנם לו גם הם והוא שבק את החיים לרצונם וחי הוא מפני שהוא חי. הנה ישב אל האח ומחריש ומביט אל האש אנוכי איני יודעת מה אגיד לו ואני שואלת:
 נו, מה?
 לא כלום  הוא עונה.
ושוב דממה. האש האדומה אשר באח התחילה קופצת על פניו הנוגים.
ופתאום זכרתי את אשר היה וכתפי רעדו רגע וראשי הוטל הצדה ובכייה התפרצה מחזי. צר היה לי פתאום על עצמי ועל האדם הזה היושב אצלי ונפשי ערגה פתאום בתשוקה אדירה להשיב את כל מה שהיה ונגוז ולא ישוב עוד לעולמים, לעולמים. וברגעים האלה לא יספתי עוד לחשוב על ייחוסי ועל אושרי.