לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
מגיעים אליו במשעול צר, בין שתי גדרות, ונכנסים לתוכו דרך פרצה שבגדרו שלו. כל ימות החרף הוא מופקר לשכבות שלגים צחים ועמוקים, שמגיעים עד למעלה מחצי כתליו, ובימות החמה הוא עזוב לפריה ורביה חשאית של כל מיני דשאים וגידולי בר ולמרעה עגל בודד או חזיר יחידי. קריאת תרנגול רחוקה או בת-קול של אדם מגיעה לכאן כאילו מעולם אחר, והכל נראה כחלום. פעמים סר לכאן ערל לחרוך חזירו ועגלון להפשיט נבלתו. הסמרטוטר היחידי של המקום, גוי זקן, שתקן ומטורף קצת וחשוד על הכשפים, עשוי לעמוד שם שעות שלמות יחידי במקלו ותרמילו ולחטט דומם באשפה, חוטט ומנענע בשפתיו המרופטות ונראה כמלחש. ביחד עם גלגלות יבשות ושלדים לבנות וקרני פרה. מוטלים שם באפלה, במעבה הדשאים ובתוך בורות סכוכים וסמויים מן העין, אף הרבה גולמות כבדים ודוממים של שרשי אילנות עקורים, שרשים מעורים עדין בגידיהם. ויש שמבצבצים ונראים משם, כעין מצבות עתיקות, אף ראשיהם רחבים ועגולים של גזעים כרותים, זכר לאילנות שהיו ואינם… לפנים – כך אומרים – רעש במקום הזה חורש מצל ורענן. עתה דממה גדולה שרויה בתוכו, דממת בית-הקברות.