מאחורי הגדר

המקור בפרויקט בן־יהודה ↗ (Source on Project Ben-Yehuda)

מהירות (Speed):0 WPM

דיוק (Accuracy):100%

זמן (Time):00:00

התקדמות (Progress):0%

לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)

בני הזוג נפרדו לימים מועטים. שקוריפינשטשיכא הוסיפה גזרות. מארינקא נשארה שוב יחידית, סגורה ומסוגרת. זה ימים שאין נח בא אל הקרפף. ציפא-לאה שומרת עליו וידו בידה. הנקב המפולש נסתם אף הוא; "בין המצרים", במקום הגנה של נח, הניחו מיני כלונסאות וכל החלל נסתתם. נח היה מתרגז ובועט וממרר חיי הוריו ואיש לא ידע מה היה לו:"גנתי, גנתי" – צוח נח ובעט ברגליו – "למה אבדתם את גנתי?" חנינא-ליפא רקע ברגליו אף הוא והתיר את רצועת המכנסים: "אינך שותק, ממזר? הרי אני חותך את בשרך כזיתים ומשליכו לכלבים. הראיתם מימיכם? עסק בגנים!"
הגיעו ימי גשמים ושלגים. הדודה בבית ומארינקא לא זזה מחצרה: עינה הזעומה ואימתה של הדודה עליה. בפני הדודה יראה היא לגשת אפילו אל המחיצה. ואפילו כשמגיע פעמים אליה דרך סדק קולו החשאי של נוי – היא עושה את עצמה כלא שומעת. המבוא אל הקרפף דרך פרצת הגן נסתם אף הוא: השלג מעכב. הקרפף, כדרכו, נתמלא שלג עד למעלה מחצי כתליו ואין לבקוע בו. ים הלבן!

דילוג (Skip):