מאחורי הגדר

המקור בפרויקט בן־יהודה ↗ (Source on Project Ben-Yehuda)

מהירות (Speed):0 WPM

דיוק (Accuracy):100%

זמן (Time):00:00

התקדמות (Progress):0%

לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)

ובינתים גברו ותכפו הקטטות בין השכנים. למארינקא הגיעו ימים של עבודה קשה ורצופה. בחצרו של הז'יד עדין צבורי העצים הולכים וגבוהים וכל היום: זרוק פרוק, פרוק זרוק! המחיצה שבין שתי החצרות הולכת ומוגבהת כנגדם אף היא. מעתה אין בה אפילו סדק. ואם יש – העצים התלולים לכל אורך הגדר מעבר מזה חוצצים בפני העין…
בתחלת ימי אביב הובא נח ל"חדר" שבשכונה, ויש לו עתה "עסקים" אחרים. עוברים ימים, שבועות – ונח איננו. מארינקא חכתה לו בגן. בקשתהו בקרפף – איננו!
"היכן נוי? מדוע אינו בא?" – שואלת מארינקא את נפשה.
ושוב הגיעו ימי קיץ. לשקוריפינשטשיכא כבר אבד יותר מחצי קולה מרוב קטטה. אבל היא מדרכה לא תט: יום יום בעונה זו היא משכמת ויוצאת למקשה ושבה לחצרה עם צאת הכוכבים. ובימים אלו יושבת מארינקא שוב בודדה ועצובה על-גבי האצטבא שבין האילנות ולבית, שקוריפין רובץ על ברכיה והיא מבטת בעיניו ושותקת. וכשהיא נושאת עין אל המחיצות הגבוהות, יש שנדמה לה, שלא הן גבהו עליה מבראשונה, אלא שהיא העמיקה לשקוע בתוכן. ובשעה שהיא יושבת כך והכל שותק סביבה בדומית קיץ – יש שתפול בחצר השכן בת-קול צוחנית, קול אשה קוראת מעבר הלז: "נח? נ-ח!! " – אז תזדעזע מארינקא ורצה מהר אל הגדר שבין החצרות.

דילוג (Skip):