מאחורי הגדרמאת (By) חיים נחמן ביאליק
יציאה לספריה (Exit to Library)
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
בפעם האלף מבקשת היא שם סדק כל-שהוא, סדק כחוט השערה. שקוריפין רואה ללבבה, ואף הוא מסיע עמה לפשפש. מקדים הוא ורץ רץ לפניה, סומך וחוזר וסומך שתי כפיו בגדר וסורט ומחטט בצפרניו, ומריח ומריח וכשמבקשת ואינה מוצאת  שבה היא בדממה אל האצטבא, מעלה את שקוריפין על ברכיה ומביטה אל עיניו, ופתאם היא לוחצת בכל כחה את הכלב אל חיקה, לוחצת ורועדת כולה: שקוריפין, היכן נוי? 
ו
"נוי" נסחב בכל יום ל"חדר", מפני שברצון אינו הולך. אמו ציפא-לאה מענקת לו צידה לחדר מכל "מעדני מלכים", כגון קורקבנים, מעשה מרקחת וכדומה  והוא אינו רוצה. ציפא-לאה בוכיה, חנינא-ליפא מתיר את רצועת המכנסים  והוא: "איני רוצה ואיני רוצה". מ"חדר" אחד ברח, מן השני שוב ברח  מה לעשות ל"עכברוש" שכמותו? בחור כהלכה  ועדין אינו יודע מה בין צלב לאל"ף! לבו הולך אחרי כלבים וסוסים ואחרי גנים ומקשאות. כל היום הוא זורע מאחורי הגדרות מיני גנים ונוטע מיני פרדסים. הראיתם מימיכם?  עמדו ומסרוהו להמלמד ראובן-הירש, יהודי שתחלתו מתוק כצפיחית בדבש וסופו מר כחזרת, שכור וקטלן, קרח שליש שפמו, מדבר מתוך הפיקה של הגרגרת בלשון "הא" ו"דא" וממעך את תלמידיו תחת בית-השחי עד כדי יציאת נשמה. הוא, ראובן-הירש "  אמרו לו השכנים לחנינא-ליפא  "ימצא לו תקנה. ימצא וימצא"