מאחורי הגדרמאת (By) חיים נחמן ביאליק
יציאה לספריה (Exit to Library)
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
בפעם האלף מבקשת היא שם סדק כל-שהוא, סדק כחוט השערה. שקוריפין רואה ללבבה, ואף הוא מסיע עמה לפשפש. מקדים הוא ורץ רץ לפניה, סומך וחוזר וסומך שתי כפיו בגדר וסורט ומחטט בצפרניו, ומריח ומריח… וכשמבקשת ואינה מוצאת – שבה היא בדממה אל האצטבא, מעלה את שקוריפין על ברכיה ומביטה אל עיניו, ופתאם היא לוחצת בכל כחה את הכלב אל חיקה, לוחצת ורועדת כולה: שקוריפין, היכן נוי? …
ו
"נוי" נסחב בכל יום ל"חדר", מפני שברצון אינו הולך. אמו ציפא-לאה מענקת לו צידה לחדר מכל "מעדני מלכים", כגון קורקבנים, מעשה מרקחת וכדומה – והוא אינו רוצה. ציפא-לאה בוכיה, חנינא-ליפא מתיר את רצועת המכנסים – והוא: "איני רוצה ואיני רוצה". מ"חדר" אחד ברח, מן השני שוב ברח – מה לעשות ל"עכברוש" שכמותו? בחור כהלכה – ועדין אינו יודע מה בין צלב לאל"ף! לבו הולך אחרי כלבים וסוסים ואחרי גנים ומקשאות. כל היום הוא זורע מאחורי הגדרות מיני גנים ונוטע מיני פרדסים. הראיתם מימיכם? – עמדו ומסרוהו להמלמד ראובן-הירש, יהודי שתחלתו מתוק כצפיחית בדבש וסופו מר כחזרת, שכור וקטלן, קרח שליש שפמו, מדבר מתוך הפיקה של הגרגרת בלשון "הא" ו"דא" וממעך את תלמידיו תחת בית-השחי עד כדי יציאת נשמה. הוא, ראובן-הירש " – אמרו לו השכנים לחנינא-ליפא – "ימצא לו תקנה. ימצא וימצא…"