מאחורי הגדרמאת (By) חיים נחמן ביאליק
יציאה לספריה (Exit to Library)
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
והידים, ידי יעקב, רפו. החמה שקעה בינתים  והמשומד לא הומת. עם חשכת בין-השמשות היה מחנה האויב הולך ורב. מארבע רוחות גברה נבחת כלבים זעומה, הולכת וקרבה, הולכת ומקפת מסביב. אל תוך נהם הפעמון הגדול נפלו פתאם ב"גלין-גלן" שלהם הצלצלים הקטנים. נערי בני ישראל לבשו חרדות וברחו מבוהלים לבית-המדרש שבמבוי "למנחה ומעריב" ונח שב עם חברת השקצים לפרבר הקצפים.
כל הערב ההוא ישן בין השקצים כאבל בין החתנים וכאלו הוא היה המנוצח. כמעט שבכה. אחר ההבדלה, בא חנינא-ליפא לשם בעגלתו, להשיב את נח אל ביתו. נח לא סרב והלך אחריו מיד. כל הדרך ישבו שניהם בעגלה מחרישים. כשבאו הביתה, הניח חנינא-ליפא את העגלה וסוסה כמו שהם בחצר ואת נח הכניס לארוה ונעל את הדלת מבפנים. מה שעשה לו שם  לא ידעו כי-אם כתלי הארוה ויתדות האופנים שמוטלות שם באפלה. לאחר מעשה יצא משם חנינא-ליפא ופניו וידיו מלוכלכים בדם, וביציאתו נכשלו רגליו בגופת ציפא-לאה ששכבה לפני הסף והיא מתעלפת
ונח הובא לבית בידי שכנים כשהוא מרוסק איברים ומת למחצה
ח
כשני חדשים היה נח מוטל במטה. וכששב לאיתנו ויצא ביום קיץ אחד לחוץ  ראה את עצמו בודד מכל צד. חבריו הקודמים היו מתרחקים ממנו כמלוא עינם, המלמדים משכו את ידיהם ממנו לחלוטין.