מאחורי הגדרמאת (By) חיים נחמן ביאליק
יציאה לספריה (Exit to Library)
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
ותימה! דוקא תסיסה זו כחה להבריח אפילו את אשמדי. לחישת שרף, יללת חתולים בלילי אייר, קול רעם בגלגל  ולא תסיסת גרונה של שקוריפינשטשיכא. השכנים נשבעים, שאינם יכולים לישון בלילות. תסיסת קולה של הערלית מנסרת ובוקעת דרך דפנות הבית והחצר ומגעת עד לחדר משכבם וכל הלילה  תס-תס-תס! למה היא תוססת כל הלילה? כמדומה, שהיא מכה את ה"ממזרת" וגוזרת עליה שתיקה. נחום-יוסי שמע בעצם אזנו את החבטות ואת צעקות הנערה. כלבתא! לא די שהיא מעבדת את ה"שריצה" בפרך, עוד היא מכה אותה מכות מות. צער בעלי-חיים
וה"ממזרת", זו מארינקא, עובדת בחצר ובגן והולכת וגבוהה מיום ליום, נחבטת מדי לילה  ולחייה מאדימות כפרחי פרג. מחלפתה עבתה ושמנה ושדיה כתפוחי סתיו. זאטוטי הקצפים התחילו באים עם כלביהם מן השדה לריחה. אורבים הם לה בליל אביב וקיץ מאחורי הגן מן הצד השני, ממקום שהוא כלה שם אל השדה. אבל מארינקא כלא יודעת. ישנה היא בלילות אלו יחידה בצריף קטן של קש הזקוף באמצע הגן- ושקוריפין רבוץ על פתחו. שומר הוא אותו כלב את הגן ואת מארינקא שמירה מעולה