לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
והנה יושב בירח גם עכברוש אחד המכרסם ומכלה את חוטי הדיג הזקן תכף לטויתם, ויפן זקן־האשפים ויאמר אליו: – הו, עכברוש שוכן־ירח! האתה זה משחק בים?
ויאמר העכברוש: – עסוק אני מדי בכרסום החוטים, שדיג זקן זה טווה. אין אני משחק בים. – ויוסף לכרסם את החוטים.
והילדה הפעוטה נשאה זרועותיה הקטנות, החומות והרכות, עם צמידי־ הצדפים הלבנים והחמודים, אל על, ותאמר: – הו, זקן־האשפים! כאשר דבר אבי אליך בימי בראשית, ואני נשענתי על כתפו, בעוד בעלי־החיים לומדים את משחקיהם, הלך לו בעל־חי שובב אחד הימה, ולא למד את משחקו מפיך.
ויאמר זקן־האשפים: – כמה חכמים ונבונים הילדים הפעוטים הללו, שעינם פקוחה ולשונם לא יחרצו! מה היה מראה היצור ההוא?
ותאמר הפעוטה: – עגל היה וגם חלק, ועיניו יצאו מחוריהן החוצה; ובלכתו התנענע מצד אל צד. ושריון חזק לו על גבו.
ויאמר זקן־האשפים: – כמה חכמים ונבונים הילדים הפעוטים הללו, שכל דברם אמת! עתה ידעתי לאן הלך פאו־אמא. תן את המשוט בידי!