לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
זוהי תמונתו של קנגורו בראשיתו, וארבע רגלים קצרות לו. צירתי אותו אפור ושעיר, והנקל לראות, שהוא גא ויהיר, לפי זר הפרחים שעטר לראשו. הוא רוקד על זיז סלע באמצע אוסטרליה, בשעה שש לפני פת־שחרית. הנקל לראות, שהשעה היא שש, לפי השמש העולה זה עתה.
זה בעל האזנים והפה הפעור הוא האל הקט נקא. נקא משתומם מאד, כי לא ראה קנגורו רוקד ככה מימיו. האל הקט נקא אמר זה עתה: "הסתלק!" אך הקנגורו שקוע ברקודו, ולא שמע דבר עדין.
לא תמיד היתה לקנגורו צורה זו שאנו רואים כיום, אלא היתה לו צורה שונה מזו, צורת חיה, ולה ארבע רגלים קצרות. אפור היה עורו ומכסה צמר רך וסמיך, ולגאותו אין שעור. הוא רקד על זיז־סלע באמצע אוסטרליה, ובא אצל האל הקט נקא.
הוא בא אצל נקה בשש, לפני פת־שחרית ואמר: – עשני שונה מכל החיה אשר בארץ, עד חמש אחרי הצהרים, היום.
קפץ נקא ממקום מושבו על החול וצעק: הסתלק מכאן!
אפור היה עורו ומכסה צמר רך וסמיך, ולגאותו אין שעור: הוא רקד על זיז־סלע באמצע אוסטרליה והלך אצל האל הבינוני נקינג.
הוא הלך אצל נקינג בשמונה, אחרי פת־שחרית, ואמר: – עשני שונה מכל החיה אשר בארץ; גם עשני אהוב וחביב על הבריות מאין כמוני, עד חמש אחר הצהרים, היום.