לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
זוהי תמונתו של קנגורו בשעה חמש אחר הצהרים, כשזכה בשתי רגליו האחוריות הנחמדות, כאשר הבטיח האל הגדול נקונג. הנקל לראות, שהשעה היא חמש, כי כן אומר שעונו של האל הגדול נקונג. נקונג הוא זה, היושב באמבטיה וכפות רגליו שלוחות החוצה. קנגורו מתחצף אל הכלב הצהב דינגו. הכלב הצהב דינגו רדף אחר קנגורו ונסה לתפסו, בכל רחבי אוסטרליה. הנקל להכיר את עקבות רגליו הארכות החדשות של קנגורו בכל מדרוני ההרים החשופים. הכלב הצהב דינגו ציר שחור, כי לא נתן לי לציר תמונות אלה בגונים הנכונים מתוך תבת הצבעים; וזאת לדעת עוד, שהכלב הצהב דינגו נתכסה אבק שחור לאחר מרוצתו הממשכת.
שני היצורים הקטנים שאתם רואים במדבר, הם שני האלים האחרים, שדבר אליהם קנגורו בשעות הבקר. וזה שמסמן באותיות הללו, הוא כיסו של קנגורו: כי אי־אפשר לקנגורו בלא כיס, כשם שאי־אפשר לו בלא רגלים.
ענה לו קנגורו – קנגורו העיף – ואמר: – הוא גרשני מארצי וממולדתי; הוא בלבל עלי שעות־סעודותי הקבועות; הוא שנה את צורתי לאין תקנה; והוא קפח את רגלי הנאות.
ענה נקונג ואמר: – אולי זכרוני מטעני, אך כלום לא בקשת ממני לעשותך שונה מכל החיה אשר בארץ, גם אהוב וחביב על כל בריה? והנה השעה חמש אחר הצהרים.