לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
הוא לבש את בגדיו בחופזה, ומבלי שים לב אל אשר דיבר לו הפורוצ'יק ברטט ורתת, ישב במרכבתו ונופף בידו בהחלטה ופרח ישר לביתה של הגברת שושנה. הפורוצ'יק נשאר והביט ארוכות מחלונו וראה את תמרת האבק הגדולה שרדפה אחרי מרכבת המרוצה הנחפזה של אחיו, והתמתח ופיהק ונכנס אל חדרו. בקרוב היה שוכב במיטתו, אחוז בתרדמת בני דורסאי.
בשישית קראוהו אל הארוחה.
– כמה יש בזה מדרכי החיבה מצדו של אלקסי! – קבלה אשת אחיו, כשפגשה אותו. – הרי זה מכריח אותנו, שנחכה לו את הארוחה!
– וכי אלקסי לא חזר עוד? – פיהק הפורוצ'יק, המ… מסתמא, נתעכב אצל האריס שבכפר…
אבל אלקסי איוואנוביץ' לא חזר גם בלילה. אשתו וסוקולסקי גיסה החליטו יחד, שאלקסי, הלהוט תמיד אחרי פרשה של וינט, נתאחר בשלה מסתמא אצל אריסו ומסתמא יישאר שם גם ללינת לילה.
ואולם פירושו האמיתי של אותו דבר היו לו פנים אחרים לגמרי. אלקסי איוואנוביץ' שב אומנם בבוקר יום המחרת; אבל משנכנס לא דרש בשלום איש ומיהר ובא אל חדר משכיתו.
– נו, מה יש? – לחשו האופיציר ולטש לו עיניים גדולות.
הלז הטיל בידו ופרץ בצחוק כבוש.
– אבל מה יש? למה אתה צוחק?