בצהמאת (By) אנטון צ'כוב
יציאה לספריה (Exit to Library)

בצה

סופר עברי מודרניסט ומתרגם · Hebrew modernist prose writer and translator
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
והלז נפל אל הסופה וכבש את ראשו בכר והתחיל רוטט כולו מחמת צחוק כבוש. אחר כך התרומם, ומדי הביטו אל הפורוצ'יק התוהה, התחיל, כשעיניו דומעות מחמת צחוק:
 סגור את הדלת. סגורנה יפה. נו, זו היא נקבה, מחויב אני להגיד
 כלום קיבלת את השטרות?
ואלקסי איוואנוביץ' הטיל שוב בידו והתחיל צוחק.
 זו היא נקבה! כך!  הוסיף לאחר זה.  ולך, אחי, אני חייב תודה, תודה רבה. זו היא חטיבה זו זו אינה אלא השד בעצמו, שלבש שמלת אשה! הנה אני בא אליה. נכנס  יודע אתה, יופיטר בכבודו ובעצמו, שירד מהר אולימפוס! היה לי עצמי איזה פחד מפניהפנים קודרים, הקומה זקופה  אפילו את אגרופי, רואה אתה, קימצתי, לשם הטלת אימה יתירה הגברת!  אני אומר:  כך וכך, ודברים שבליצנות זרו לי, וכיוצא בזה, באותו נוסח גופא כאן היתה אימת השופט, כאן גם זו של הגוברנטור ובדומה בתחילת הדבר התחילה זו בוכה. ליצנות קלילה, היא אומרת, שהרשתה לנפשה הלצה ולא יותר  כלום כבר גם הלצה אסורה? ואפילו אל הארגז כבר קראה אתי, בכדי להחזיר לי את כספי.