בצהמאת (By) אנטון צ'כוב
יציאה לספריה (Exit to Library)

בצה

סופר עברי מודרניסט ומתרגם · Hebrew modernist prose writer and translator
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
 יש לי, אליושה, בקשה אחת אליך  קרא.  השאילני נא ליום אחד את סוס הרכב שלך
הלז נתן בו מבט חודר ופניו קדרו והוא חזר אל מכתבו.
 התשאילני איפוא?  חזר הפורוצ'יק ושאל.
הלז הביט אליו שנית. אחר כך הוציא במתינות את הארגז שבשולחנו ונטל משם צרור אחד כרסני והושיטו לאחיו.
 הרי פה ה"א אלפים  קרא.  הללו אמנם אינם משלי! אבל האלוהים אתם והכל אחת. ולך, אחי, עצתי נאמנה: צוה ויביאו לך מרכבת רתומה מבית הפוסטה ולך לך בשם אדני. בנאמנות!
הפורוצ'יק סקר מצדו הוא גם כן בפניו של אחיו ופתאום התחיל צוחק.
 אבל אתה מצאת, אליושה!  קרא ופניו אדמו.  כל אותו דבר כולו לא היה אלא משום שהיתה את נפשי ללכת להתם. משהגישה לי אתמול הכובסת את אותו האפוד הארור ומשבא אל אפי ריחם של אותם הפרחים שבשם והממני, מיד הנה מיד התחילה אצלי משיכה זו שבלב
 חייב אתה לחזור.
 אמנם צדקת. בינתיים הנה כבר פיטורי נגמרים. כלה ונחרצה  היום אני שב! חי נפשי! כל כמה שלא תהא שוהה  בסופו של דבר הוא מוכרח לחזור היום אני שב!