לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
קריוקוף יצא את האולם ונכנס אל חדר-האורחים ומשם אל חדר שני בדומה לו. בדרכו נפגשו לו עוד שניים-שלושה אורחים, שהיו גם-כן ממכריו הטובים. וגם הם הכירוהו בדוחק. פניהם של אלו היו מבוסמים וצוהלים. אלקסי איוואנוביץ' היה מביט אל בני-אדם אלו אלכסונות והיה תוהה ותמיה כיצד יכולים בני-אדם שכמותם, אנשים שיש להם בני משפחה, בני-אדם נשואי-פנים, מלומדי יגון ואנחה, כיצד הללו יכולים לנחות-דרגה כל-כך ולבוא לידי הוללות שווה-פרוטה שכזאת. הוא היה והה בלבו ואגב צחוק קל ואגב משיכה-בכתפיים שט מהם והלאה.
– יש מקומות – היה חושב בלבו – שאינם נוחים לו לאדם, אלא משהוא שותה בתחילה שיכור. זכורני, שלבית-האופרטה ולאהלי-קדר לא הייתי בא מימי אלא משהייתי שותה-שיכור בתחילה. יין ייטיב לבב אנוש וישלימנו את החטא…
ופתאום נשאר ניצב, כמחובר אל הרצפה, ושתי ידיו אחזו במזוזת הדלת. בחדר-משכיתה של הגברת ראה פתאום את אחיו, את אלכסנדר גריגורוביץ'. הוא היה יושב אל אותה מכתבה קטנה והתלחש חרש את יהודי כרסני, שהתחיל מתנוונה, וכשראה לפניו את אחיו הבכור אדמו פתאום פניו והוא התחיל מסתכל באלבום, שהיה מונח לפניו.