בצהמאת (By) אנטון צ'כוב
יציאה לספריה (Exit to Library)

בצה

סופר עברי מודרניסט ומתרגם · Hebrew modernist prose writer and translator
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
אז צפה פתאום ועלתה בלבו של קריוקוף הרגשת הכרת-עצמו ודמיו שטפו אל ראשו. בלב מלא בושה, כולו רותח ונדהם, התנודד דומם ליד אותה מכתבה. סוקולסקי הוריד עוד יותר את ראשו. פניו נתכרכמו ונתעוו מחמת בושה מציקה.
– אה, אתה הוא זה, אליושה? – מילמל והשתדל להרים אליו את ראשו ולהצטחק. – אני סרתי לכאן לשם… נטילת ברכה…ו… ו… כמו שאתה רואה… אבל מחר אני שב – בהחלט!
– מה אני יכול להגיד לו – מה? – חשב אלקסי איוואנוביץ' אותה שעה. – כלום יש לי הצדקה למתוח עליו קו של ביקורת, בה בשעה שאני עצמי ראוי לאותה נזיפה גופא?
והוא לא דיבר דבר; אלא גנח ויצא בלאט.
אל תקרא לה בת השמים
ומאדמה לא תהא לוקחה…
היתה באולם משתפכת אותה נהימה רוויה וחזקה.
ובקרוב היתה מרכבת-המרוצה של קריוקוף דוהרת ומנקשת במסילה וממלאתה תמרות, תמרות של אבק.