בצהמאת (By) אנטון צ'כוב
יציאה לספריה (Exit to Library)

בצה

סופר עברי מודרניסט ומתרגם · Hebrew modernist prose writer and translator
מהירות (Speed):0 WPM
דיוק (Accuracy):100%
זמן (Time):00:00
התקדמות (Progress):0%
לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
אז צפה פתאום ועלתה בלבו של קריוקוף הרגשת הכרת-עצמו ודמיו שטפו אל ראשו. בלב מלא בושה, כולו רותח ונדהם, התנודד דומם ליד אותה מכתבה. סוקולסקי הוריד עוד יותר את ראשו. פניו נתכרכמו ונתעוו מחמת בושה מציקה.
 אה, אתה הוא זה, אליושה?  מילמל והשתדל להרים אליו את ראשו ולהצטחק.  אני סרתי לכאן לשם נטילת ברכהו ו כמו שאתה רואה אבל מחר אני שב  בהחלט!
 מה אני יכול להגיד לו  מה?  חשב אלקסי איוואנוביץ' אותה שעה.  כלום יש לי הצדקה למתוח עליו קו של ביקורת, בה בשעה שאני עצמי ראוי לאותה נזיפה גופא?
והוא לא דיבר דבר; אלא גנח ויצא בלאט.
אל תקרא לה בת השמים
ומאדמה לא תהא לוקחה
היתה באולם משתפכת אותה נהימה רוויה וחזקה.
ובקרוב היתה מרכבת-המרוצה של קריוקוף דוהרת ומנקשת במסילה וממלאתה תמרות, תמרות של אבק.