לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
והמלך התעורר כרגע וירד מעל המטה ויצו ויקראו מהר לרופאו – אבל מה יושיע זה? ואחרי כן הבהילו את האמן העושה מורי-שעות ויבוא גם הוא, וישאל היטב וירבה לחקור ויתאמץ לדרוש, ואחרי כן מצאה ידו להשיב את העוף לאיתנו כמעט, ואולם אחת אמר, כי לא יגש איש אל העוף בלתי אם בהיותו נזהר ונשמר מאד לנפשו, כי היתדות אשר בו נשחתו מרב ימים ולא תצלחנה עוד היטב למלאכה, ויתדות חדשות לא יוכל איש לעשותן בלתי אם בהשחיתו את קול הזמרה. ובכן ויהי אבל גדול לכל יושב הארץ! רק אחת בשנה נתנו את העוף להשמיע את שירו, וגם בזאת ידעו כי את נפשו הם קובעים. ואולם שר המשוררים קם על רגליו וישא משא באזני כל השומעים ויאמר להם: עוד העוף טוב כבראשונה – וידע כל העם מקצה כי עוד העוף טוב כבראשונה.
ויהי מקץ חמש שנים ואבל גדול באמת היה לכל יושבי ארץ סין.
וכל יושבי ארץ סין אוהבים את מלכם בלבם, כי נאמנים היו לו מאז, והמלך הנה חלה את חליו פתאם, ויגד עליו כי לא יחיה עוד ממחלתו, וכל העם שמע ויתאבל. אז יקום העם ובחר לו מלך חדש תחת הראשון אשר ימות, ויהי העם עומדים בתוך הרחוב אשר לפני ארמון המלך וישאלו את השר היושב ראשונה במלכות לשלום המלך.