לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
"מה נחמד הזמיר הזה!" קראו כלם, והאיש המביא את המנחה הזאת ונקרא לו כרגע שם תפארת לאמר: " נשיא-ראש-מביאי-זמיר-המלך!"
"עתה יזמרו נא השנים כאחד!" קראו יועצי המלך – "אכן רק נפלאות תשמענה אזנינו בכפל שיר אשר כזה!"
אז לא היה דרך לנטות, ויזמרו השנים יחדו, ואולם חיל לא עשו, כי שר הזמיר החי על פי דרכו והזמיר העשוי שר על פי גלגליו אשר בבטנו. "אכן לא בו החטאת!" אמר שר המשוררים אשר משרי המלך – "הן הוא שומר את תפקידו במדה ובמשקל מאין כמוהו, והוא כלו על פי תורתי יזמר!" ובכן נחרץ, אשר יזמר העוף העשוי הזה לבדו. – והעוף העשוי נתן את קולו בזמירות לבדו, ויצליח מאד, ולא נמנע גם הוא מכבוד ככל אשר נתנו לפניו לזמיר החי; ועוד יתרה לו כי גם מראהו נאוה, והוא נוצץ כנזמים וכצמידים.
והזמיר העשוי שר את שירו האחד ולא חדל וישר אותו שלשים ושלש פעמים ולא נלאה, וכל האנשים אשר מסביב גם הם לא נלאו ויהיו נכונים לשמוע עוד, ואולם המלך אמר אשר בא מועד גם לזמיר החי כי יזמר אף הוא – – אך איה איפה הזמיר החי? אמנם לא ראה איש ולא התבונן, כי התעופף הזמיר החי ויעל דרך החלון הפתוח וישב אל עציו הרעננים אשר ביער.