לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
"רק מכלול יפי מאין כמוהו הארג הזה!" ענה היועץ הזקן ויבט אל מולו מבעד לבתי עיניו – "מה יפים הצבעים האלה ומה נהדר התאר הזה! ואני אמהר נא אל המלך והגדתי לו כי מצא הארג חן בעיני מאד מאד!"
"אכן שמחתנו בדבריך!" ענו האורגים השנים, ואחרי כן קראו לפניו את הצבעים בשמותיהם וישימו לפניו את משפט תאר הארג לכל נפלאותיו, והיועץ הזקן שמע את הדברים בכל לבו, כי אמר: אשמע נא את הדברים ואדע להגיד למלך דבר דבר על אפניו – וישב אל המלך ויעש כדבר הזה.
אז שאלו הנוכלים מעם המלך כסף משנה וכן שאלו גם משי וגם זהב פי שנים, כי אמרו: למלאכתנו אנחנו שואלים, וישימו את כל אלה בכליהם, ועל פני המכונות לא שמו אף חוט אחד, ואולם עוד הם כבראשונה יושבים תמיד אל המכונות הריקות ועושים בידיהם כה וכה להיות כאורגים.
והמלך התעורר שנית וישלח את אחד השרים הגדולים לראות את גורל הארג ולהתבונן אם יארכו הימים עוד עד כלות המלאכה, ויהי השר הזה גם הוא איש נבון וסר מרע. והיה כאשר קרה לשר הראשון כן קרה גם לשר השני, ויהי הוא מביט ומוסיף להביט ופוקח את עיניו היטב היטב, ואולם דבר לא ראה, כי לא היה דבר לנגד עיניו בלתי אם המכונות הריקות.