לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
"הלא יפה הארג הזה?" קראו הנוכלים השנים ויורו באצבעותיהם ובפיהם בארו את משפט תאר הארג, והוא טרם יהיה.
"הן סכל לא הייתי מעודי!" חשב האיש בלבו – "ולכן אפוא רק אחת היא כי לפקודתי לא אצלח. אמנם נפלאת היא בעיני מאד ואני לא האמנתי, ואולם זאת אעשה ושמרתי מחסום לפי ולא יודע לאיש דבר!" ובכן הלל גם הוא בכל פה את הארג אשר לא ראה ולא הביט, ויגד להם כי שמח לבו מאד על הצבעים היפים ועל התאר הנחמד. ואל המלך אמר בשובו: " רק אין כארג הזה נחמד ונפלא!"
וכל אנשי העיר למגדול ועד קטן דברו כל היום בארג הנפלא, ויהי רק הארג כל שיחתם,
אז חשקה נפש המלך גם הוא לראות את הארג בעודו על פני המכונות, ויקם הוא וגדוד שריו ומבחר יועציו עמו, ובניהם גם השרים השנים אשר שלח אותם בראשונה, וילכו כלם ויבואו אל בית הנוכלים האורגים, והם יושבים כפעם בפעם אל מכונותיהם ועושים בחפץ כפים, והמכונות ריקות באין חוט ובאין פתיל אף אחד.