לחץ כאן כדי להתחיל להקליד ⌨️ (Click here to start typing)
נסתתמו כל-מקורי פרנסה, נסתתמו.
הביטה מסביבה: נתרוקן עולמה,
ואלמן ויתם באשר עינה נבטה.
גם-קול הארלגין כמו המך מעתה,
גם-כתלי הבית כמו בוכים בדממה,
ובזעף ובחמלה כל-זוית החרישה.
"רבונו של-עולם! – נאנחה האשה –
סמכני בל-אפל, אלמנה אנכי;
פרנס-נא אפרחי כתולעים – מה-כחי?"
אז תוציא השוקה את-חלבה ודמה.
בערב היא שבה כל-עוד בה נשמה,
כל-פרוטה הביאה נארה במארה,
רקוקה בדם-לבה וטבולה במררה,
ובשובה רצוצה ככלבה מדחה –
עדי חצות הלילה לא כבתה את-נרה
וידיה בפזמק במחט שלחה,
ודומם מתמצית מכאובה נאנחה.
ולכל-מנוד ראשה ולכל-תנועת ידה
שלהבת הנר הזדעזעה, חרדה,
כמו נדה לה: צר-לי עליך, אמללה!
חבל על לב אם אשר-ימק בקצפה,
על-חם הבל פיך שינדף בקללה.
ובשכבה – זמן רב תחת גופה הרפה
נאנחה, נאנקה מטתה הפרוקה,